שיטוט קטן ברחבי הבלוג הראה שכבר חודשים כמעט לא ביקרתי כאן.
אני כל כך עסוקה, הרבה דברים מתרוצצים לי בראש ,חלקם אמורים להגיע לכאן ולא מגיעים, וחלקם קשורים לזירות אחרות שאני פעילה בהן. עבודה, ילדים, לימודים...
היום החלטתי שבכל זאת אשתף במחשבה קטנה...
לפני זמן מה (לא אציין במדויק את הזמן כי שוב אצטרך להתנצל על הזמן שחלף)...
ישבתי עם אחותי, חבר שלה ובעלי בבית קפה אחד נחמד בצפון. אין כאן הרבה כאלו, אבל זה אחד עם הרבה אווירה. איך שאתה מתיישב אתה מקבל משחק למחשבה..
אנחנו קיבלנו משחק שבו צריך להכניס את הצורות לקופסה. נשמע קל נכון?
המלצרית שמה את זה לידי, וישר העברתי את הקופסה לאחותי.
אחותי, לומדת בטכניון, הנדסת חשמל, ממוצע בשמיים, פסיכומטרי שמתחיל ב 7 - נו ברור שזה בשבילה לא?? ניסתה וניסתה... העבירה לחבר שלה.
אה גם הוא לומד בטכניון. גם הנסת חשמל. גם ממוצע בשמים נו... ברור לא? ניסה וניסה. העביר לבעלי.
בעלי. טוב הוא לא לומד בטכניון... וגם לא הנדסת חשמל. אבל בכל זאת בילה שמונה שנים בקבע במקצוע הזה שאסור להזכיר , זה שמגיע עם קסדה וסרבל, וריבועים של טישטוש בתמונות....
ניסה וניסה...
לא היתה ברירה ניסיתי גם. הסתכלתי על הצורות, הסתכלתי על הקופסה...
6 שנים של עיסוק בטלאים לא היו לחינם.
כל הצורות בתוך הקופסה...
למרות העמדה הרווחת טלאים הם עיסוק שדורש הרבה התמודדות קוגניטיבית.
צריך לחשב מידות, וצורות גאומטריות שונות, צריך להבין איך כל צורה תתחבר עם כל צורה, וכמה היא תקטן או תגדל ... צריך להמיר מידות מסנטימטרים לאינצים, ובחזרה.
המוח כל הזמן עובד....
מחשב איך הערמה הזו...
תהפוך לזה....
ואיך הריבוע, יתחבר עם המשולשים...
מה שאני גילתי, וגם משפחתי הקטנה, אדון "וכסלר" כבר ידע ממזמן. במבחני האינטליגנציה מודדים באופן הזה אינטליגנציה. בכל הגלאים. אפילו בגיל שנתיים וחצי כבר נותנים לילדים קוביות עם צורות, והם צריכים לבנות את הדגם שלפניהם.
(זו תמונה ממבחן וכסלר בהולנדית...).
(זו תמונה ממבחן וכסלר בהולנדית...).
על כל אלו ועוד אני עובדת עכשיו...
(עכשיו כשקראתי את זה שוב, הבנתי שבהחלט על כל אלו אני עובדת. גם על הטלאים וגם על האבחונים. שהם חלק אינטנסיבי מהעבודה של פסיכולוגים בגיל הרך...).
המון ארועים מרגשים בפתח...
התחלות חדשות.. אנשים אהובים שמרחיבים, מתאחדים יוצרים משפחות חדשות...
ובין לבין גם ילדי גדלו, והדברים שמעניינים אותם השתנו, וגם להם מגיע (לפעמים) משהו מאימא...
נשיקות ואהבה...
בואו לבקר אותי גם בחשיפה לצפון בפייסוש...
באזור פסח אני מתכננת מיני ג'ארז סייל, שיכלול גם המון דברי יצירה...
(אם בנתיים אתם מעונינים בסרגל טלאים או בסכיני חיתוך גלגלת -
(אם בנתיים אתם מעונינים בסרגל טלאים או בסכיני חיתוך גלגלת -
ולא יכולים לחכות עד פסח, שלחו לי מייל
northenexp@gmail.com )
אשמח שתעדכנו.
נשיקות מהצפון
נ"ב- שלא תחשבו אחותי היא עדיין הגאון במשפחה...
4 תגובות:
טלאים או לא, ה-IQ לא פסח עליך.
מה שעוד לא חסר לך זו סבלנות...
איזה יופי, וכיף לילדים.
נשיקות:-)
טלאים זה סוג של אלגוריתם מתמטי שבמקום לייצר חשמל מייצר יופי.... הרבה יותר שווה לדעתי. לא קונה את זה שאחותך הגאון של המשפחה...
פוסט מעולה!
אז בעצם אם אני רוצה להתחיל להתעסק בטלאים זה יכול להיחשב לי כתואר...?
;)
כתמיד, פוסט שנון, רגיש, אינטליגנטי, יפיפה ומעורר קנאה בכשרונותייך הרבים. אני חושבת שאין מנוס מהגדלת תקציב הבדים...
הוסף רשומת תגובה