להתגורר בבית בוץ - חופשה בערבה

אנחנו גרים בצימר. הנוף מהחלון בהחלט מוכיח את זה. השקט שאופף את הבית ביום שישי בבוקר , מחזק את הטענה.
האוויר הקריר, הנקי שעולה באפי כשאני יוצאת לתלות כביסה, מהווה את ההוכחה הסופית.
ובכל זאת, גם למי שגר בצימר, מגיע לצאת לחופשה בצימר. 
בסופ"ש הקודם ארזנו את עצמנו, את הכבאי והבלרינה והדרמנו . ממש הדרמנו, עד למושב פארן בערבה. שעה מאילת. אם זה לא היה ברכב היינו יכולים להגיד שעשינו את שביל חוצה ישראל ....
נסענו לפגוש את רותם ורותם. הגורל של משפחתנו קשור לערבה, ובאופן ספציפי הוא קשור לזוג הזה, המיוחד כל כך. לכן להגיע אליהם, ביחד עם אחות של ת' ומשפחתה הוא מעשה טבעי,שמלווה ברגשות עצמתיים. 

בתום נסיעה ארוכה ומהנה הגענו ללילה של הערבה. חושך מכל הצדדים, גבעות לבנות מלוות אותך בדרכך, ירח מלא מתבונן במכונית הנוסעת והשמים מלאים כוכבים. שקט. אין אף רכב על הכביש. באווירה הזו של האדם והטבע הגענו לפארן. 

הגענו לכאן - לצימר מקסים עשוי מבוץ שבנו רותם ורותם. רותם הבן הביא את שיטת הבנייה המיוחד בבוץ מחו"ל, ואת הצימרים הוא בנה בידיו. רותם הבת עיצבה אותם בעדינות מדויקת התוצאה היא שזה אחד מאותם מקומות שברגע שאתה נכנס אליהם אתה מוקף באווירה אחרת, ובבת אחת נזרק ליקום מקביל. 
(לצערי צילמתי את הצימר מעט מידי אז ממליצה לכם להיכנס לאתר שלהם לעוד תמונות)
אני לא יודעת אם זה האופן שבו הצימר מעוצב, פשוט חמים ומדברי. אולי זה האווירה שבית בוץ משדר, עם הקווים העגולים שלו, הקירות העבים והצבעים החמימים. אולי אלו רותם ורותם ומשפחתם המקסימה? אולי זאת הערבה?

את הערב הראשון העברנו בשתיית תה צמחים, העברת חוויות ועדכונים, כששני הכבאים הפרטיים מתרוצצים בכל עבר מאושרים, צוחקים, צוהלים ומרוצים, והרקדנית מנמנמת בבטחה, במיטה מדברית נוחה וחמימה.

אורח החיים המדברי והקצב שלו כפו עלינו נינוחות. קמנו בבוקר בעצלתיים, שוטטנו קצת במתחם המקסים של רותם ורותם, התרשמנו מאוהל הטיפי המיוחד שהתווסף, האכלנו תרנגולות חופש אמיתיות, ובעיקר נשמנו אוויר מדברי קריר ויבש.

במקום תוכניות מרחיקות לכת, שוטטנו קצת ברגל ליד המושב, הילדים רחצו במאגר מים בלב המדבר, ועיניים הסתכלו בהשתאות על הנוף הזה, האחר כל כך ממה שמוכר להם - נוף פתוח עד בלי די. אני מרגישה שלכבאי היה חיבור מיוחד למקום הזה.

אני יכולה לדמיין אותו מגיע לכאן כדי להתגורר קצת, בעתיד...

השקיעות בערבה הן מיוחדות .

מרהיבות ביופיין, רומנטיות, אבל יכולות להיות גם קצת בודדות

(אם אתה יכול להתרכז בהן, ולא צופה בהן בלוויות שלושה ילדים מתחת לגיל 6).

בערב עשינו מדורה, לשמחת הכבאים....

ליום שבת היו לי המון תוכניות. את חלקן הספקנו, ואת חלקן השארנו לביקור הבא.

ארוחת בוקר אכלנו במושב צופר, בגן ירק. לא ידענו למה בדיוק לצפות.

כשהגענו גילנו גינת ירק ענקית (!!!!) שבתוכה מחכה לנו ארוחת הבוקר.

בתחילה קיבלנו סיור קצר והסבר על המקום, על שיטת הגידול ועל הירקות.
התנסנו קצת בשתית מים עם קשיות מחמציצים, שלפנו גזרים מהאדמה

ואכלנו תירס כל כך טרי עד שאינו דורש בישול כלל...
רונית ובעלה הסבירו לנו, שאפשר לקטוף מהגינה הכל כל עוד אוכלים את זה כאן.

הם לא היו צריכים להוסיף הרבה, אנחנו כבר היינו מאוהבים במקום עד מעל הראש...

כשהסיור נגמר, התיישבנו לאכול ממטעמי המקום. חביתיות ירק תפוחות, גבינות , סלטים מתנובת הגינה, פלפלים קלויים, חצילונים מוחמצים, לחמים מעניינים, עוגיות מפירות יבשים, וריבת עגבניות שרי היו רק חלק מהדברים המקסימים שהיו על השולחן. 

הארוחה היתה נינוחה, ובמקביל סופר-מן וספיידר-מן בדקו את כל הערוגות, כשעל הכל מפקחת הרקדנית. 

הם קטפו עגבניות שרי בכל מיני צבעים, התרשמו מהקישואים והדלעות שנראו כאילו נלקחו מסינדרלה, פלפלים בגדלים מיוחדים, וכשהם גילו את התותים... נו טוב, אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם לבד..

הארוחה התארכה לה, והילדים גילו גם את הארנבונים

 והעיזים של המקום (שהובאו אגב מההר הגבוה בסיני, ואלו העיזים המקוריות של האזור)...

ככה חלפו להם כמה שעות טובות ....

בתום הארוחה, והסיור והקטיף , המשכנו עוד לחוות האנטילופות,

גם היא בצופר, אבל בשלב הזה כבר נגמרה לי הסוללה במצלמה, אז תאלצו להאמין לי ....

בסוף היום ארזנו את עצמינו וילדנו
נפרדנו ממזג האוויר המושלם שליווה אותנו

והתחלנו במסע צפונה לצימר הפרטי שלנו...

אם בא לכם גם לנפוש בצימר מקסים, עשוי מבוץ 

צרו קשר עם רותמ'ס גסט האוס - בקתות אדמה בערבה - 0523440674

ואם בא לכם לאכול בגן ירק של רונית - 0523666819

כמו תמיד אשמח לשמוע ולקרוא את התגובות שלכם...

נשיקות מהצפון - תהל טלאים

ובואו לבקר אותי גם בפייסוש בדף של חשיפה לצפון הבלוג...

גינת ירק - עידכון נובמבר - משוך בגזר

יום ההולדת חלף לו, ואיתו חודש נובמבר. בגינה שלנו קרו המון דברים בחודש האחרון, וכאיזון לכמות הוורוד משבוע שעבר, וכמות השמן מהשבוע, חשבתי להיזכר במה שהיה... 

 

בבוקר לפני הגן אנחנו עוברים בגינה, בודקים מה התחדש, מה פורח ומה כבר נתן פרי (ירק). זה נותן לי הרגשה טובה לפני העבודה, מזכיר לי מה חשוב, וכמה קל להיות מאושר. אני חושבת שזה גם משמח את הילדים שלי

בחודש שעבר בעיקר נהנו מהחסות וגם מכרוב הבוק-צוי המיוחד. החודש המשכנו להנות מחסה לסלט, האפונים פרחו ואני מקווה ששבוע הבא כבר יקטפו (הילדים כבר קטפו לבדוק , וזה היה טעים!). תות השדה שלנו מתחיל לפרוח ויש כבר כמה תותונים שעדיין ירוקים למדי ולא צילמתי אותם. בכל בוקר הכבאי שלי עובר ליד הגזר ושואל : "אימא אפשר לעשות משוך בגזר? " וכל פעם אני עונה לו... עוד לא... עוד לא....

והנה הגיע העת. התרגשתי מאוד. התכנסנו כולנו למבצע משוך בגזר בשישי בצהרים.

הכבאי היה קצת עייף בהתחלה

אבל כשהוא ראה את הבלרינה מפשילה שרוולים ומתחילה למשוך בגזר.... נו טוב\ הוא רץ אלינו והצטרף לחבורה

 

ולקולות משוך בגזר ביחד עם צהלות צחוק ודחיפות - הופ יצא הגזר.

האמת היא שהגזרים יצאו קצת קטנים מהצפוי, אבל מבחינת הילדודס הם יצאו סבבה - וזה ציטוט "הגזר הכי מתוק בעולם" לדעתי הם בהחלט מתוקים ביותר וגם די פוטוגניים, לא?

 השארנו עוד כמה באדמה, שיחכו לאפונים (אפונה וגזר זה הכי להיט לא?), ואנחנו מחכים גם לגזרים הסגולים שיהיו מוכנים בעוד חודש...

וזהו צריך לסיים, אך לפני סיום שאלה אחת אחרונה - הסלקים שלנו קצת מאכזבים. העלים שלהם יפיפים, אדומים וטעימים. וכבר הכנו מהם אורז סגול, ומאפה תפוחי אדמה עם גבינה ועלי סלק, וממולאים, והכנסנו לסלט... ומה לא הצלחנו? קובה סלק! השורש שלהם פשוט לא מתעבה! אולי יש לכן רעיונות בשבילי מה חסר לסלק???

אה וממש כמעט שכחתי להוסיף שעכשיו הבלוג נמצא  גם בפייסוש .... אשמח שתצטרפו ותתנו לו לייק קטן...

זהו תם ונשלם, אם יש לכם גם גינת ירק אשמח שתשאירו בתגובות קישור ואקפוץ לבקר בגינה שלכם ....ושוב נשיקות
ת מהצפון

(נ.ב. - זו הבלרינה, אני והתיק הענק שאני סוחבת איתי כל בוקר.... מה יהיה איתי?)

בגינת הירק

אחד הדברים שתמיד חלמתי עליהם זו גינת ירק.  חלמתי על זה מכל הסיבות הנכונות: זה אקולוגי (גינה אורגנית), זה חינוכי (הילדים לומדים על הטבע והצומח), זה בריא (ירקות), וזה מרגיע.... 
מהרגע שעברנו לצפון היה לי שזה עניין של זמן עד שתהיה לי כזו. 
זה לקח קצת זמן, בהתחלה היו דברים דחופים יותר לעשות (לארגן בית נגיד...), אח"כ הגיע החורף והאדמה קרה מידי, ואז הגיע הקיץ ולבני האדם חם מידי. בחגים האחרונים החלטתי שדי - הגיע הזמן להגשים חלום.
זה התחיל בבניה של הגינה, שעליה היה אחראי ת', יחד עם הכבאי שלנו (שצמוד כמובן לרכב החילוץ שלו- רק ליתר ביטחון)...

והמשיך בדישון ותיחוח ועוד כל מיני מושגים כאלו שקשורים לאדמה, ולחיים שהיא נותנת. אח"כ זרענו גינת חורף : גזר כתום וסגול, סלק, חסות, פטרוזיליה  סלרי, וכרוב, כרוב ניצנים, וכרוב בוק צ'וי, וכרובית ואפונה ... אחרי שבועיים בערך הופיעו נביטות קטנטנות שמילאו אותי ואת הילדים אושר .

כמה ימים אחר כך הציפורים החלו לאכול אותם, ואני נועצתי בכל מי שהסכים לשמוע על בעיותיי עם הגינה, ובסוף מצאנו פתרון יצירתי דיגלונים מנייר כסף...
וחלקם המשיכו לגדול ... ודרשו עוד כל מיני אביזרים שקשורים לגינה

ואז היא הופיעה - פרת משה רבינו : המדבירה האורגנית של הגינה שלנו - סמל לבריאות והרמוניה בגינה

היום כמעט חודשיים אחרי אנחנו כבר אוכלים מהחסות, ועלי סלק כבר יש, את הכרובים למיניהם אכלו הזחלים, ורק הכרוב בוקצ'וי גדל וצמח לגודל מרשים. כבר שבוע אנחנו מתכננים לקטוף אותו, וכל יום זה נדחה מסיבה כל שהיא, והנה דווקא היום כבר לא יכולתי לעמוד בזה הגשם הראשון ועמוד תיפרחת לא רצוי אצל הכרוב, הוציאו אותי לגינה, לקטיף. ריח של של גשם טרי התערבב עם רגבי אדמה לחים, והניב ערמות של עלים ירוקים כהים מלאים בבריאות.

לצערי הרב בשל הגשם והחושך המוקדם לא צילמתי את הקטיף, אני רק אגיד שזה היה רגע של אושר ממולא בבוץ.
ועכשיו הם נחים בביטחה על השיש מחכים להקפצה יחד עם סויה ושום.... 
רעיונות נוספים יתקבלו בברכה...

אם גם לכם יש גינת ירק, אשמח לשמוע עליה, לקרוא טיפים ואפילו לצפות בתמונות, אפשר להשאיר קישור בתגובות, אשמח להיכנס ולקרוא את הסיפורים של כל גינה וגינה... 

נשיקות מהפוך
נ"ב אני מקווה לכתוב בשבוע הקרוב את הפוסט עם הטיפים על תפירת מגה שמיכת טלאים במכונה...