אחד הדברים שאני אוהבת, ומעריכה בצפון - זה הפשטות.
שבת. אחרה"צ. עוד שעה חושך.
אבא נח וקורא עיתון, רגוע.
סבא מציע שנצא החוצה לאסוף פקאנים.
מדרגה אחת, ואנחנו בחורשת הפקאנים
סבא, אימא ילדה וכבאי, שגם כשהוא יוצא לטבע הוא תמיד בכוננות.
וככה בילינו לנו בנעימים. בלי הרבה דיבורים.
כפופים, צוברים אגוזים, מפצחים, פוגשים חיפושיות
חרקים וציפורים מעניינות.
בתום השעה השקיות כבר התמלאו
והשמש כבר החלה לאסוף את קרניה, לכסות אותן בעננים לקראת הלילה
וגם אנחנו חזרנו, מרוצים מהשלל, ובכלל.
סיפור פשוט, רגוע.
וגם אנחנו חזרנו, מרוצים מהשלל, ובכלל.
סיפור פשוט, רגוע.
כמה יופי יש בפשטות.
נשיקות מהצפון, תהל טלאים
2 תגובות:
סיפור פשוט ויפה, עם צילומים יפים, פסטורליה בהתגלמותה:)
טיפ-עדיף להתכופף עם הברכיים, ולא עם הגב...
נשיקות
ליאת
@craftifiary - יקירתי את צודקת במאה אחוז, אזכיר את זה לסבא ולנכדה....
הוסף רשומת תגובה