כרית עם בול

בצהרים הרגשתי את האצבעות מדגדגות. זה קורה לי הרבה שהן מדגדגות, אבל הפעם עשיתי מעשה אמיץ, הקשבתי להן, והחלטתי לוותר על השנ"צ המקודש של שבת. 

התחשק לי פרויקט קטן, קצר, כזה שלא דורש כמעט מאמץ, 

רק בחירה של בדים ושעתיים פנויות.

לבחור בדים זה כיף, אבל לפעמים אני מסתבכת עם זה שעות, וימים.

הבד הזה עם הכלי עבודה האלו, הוא הבד האהוב ביותר על הכבאי כבר כמה שבועות טובים.

יום אחד הוא אפילו התעקש ללכת לישון איתו...

לכן הבחירה היתה קלה, שני בדים, סרט דקורטיבי וכמה תפרים...

מערמת ה"סקראפ" הצלתי את החתיכה הזו עם שני הילדים, שדגים, היא כל כך מזכירה לי את הילדים שלי. הם כאלו חברים טובים עכשיו. כל היום צמודים.
אז הפכתי אותה ל"בול" כדי שהמעטפה תוכל להגיע בבטחה "לארץ החלומות".

י

בתחילה עוד חשבתי על להוסיף רקמה,

(כבר זמן מה בא לי לרקום משפטים מהשיר מדוע הילד צחק בחלום...)

אבל החלטתי לוותר על זה לטובת סיום הפרויקט בזמן.

כשהכבאי פקח את עיניו, הוא קיבל לזרועותיו את הכרית בשמחה, שוחחנו ארוכות על מסורים, מקדחות, קלמבות, משקפי מגן, וכדומה. דנו במי עושה יותר רעש (מקדחה הידראולית), ומי הכי מסוכן (מסור דיסק). אין לי משוג אם באמת יש כאלו כלי עבודה, או לא. האם הם מרעישים או לא. אבל הזיק בעיניו של הכבאי - שווה את חיסרון שעות השינה.
הכרית התווספה בשמחה לשלל הכריות שכבר יש על המיטה, אבל כמו שאפשר לראות הוא מיקם אותה "הכי ראשונה"...

זהו, נשאר לי רק לאחל לו שתמיד יצחק בחלום.

(בקישור הבא תוכלו לשמוע את השיר, אם הייתי רצינית הייתי יודעת איך להוסיף אותו לכאן... אבל, אין לי מושג איך  עושים את זה... ).

http://youtu.be/93PLS_XimCU

נשיקות בינתיים

שלכם

חשיפה לצפון...