יום שבת, 3 במאי 2014

מחשבות על שאריות (scrap) בדי מעצבים ותפירת משושים ביד (Hexi love)




אני אוהבת בדים. זה ברור. אני גם אוהבת את הפינטרסט ואת הבלוגים. 


אבל לפעמים, וזה קורה לי לא מעט לאחרונה, אני מרגישה קצת אי נוחות מהאופן שבו "בדי מעצבים" מציפים את הרשת, ואת הרשתית שלי.
אני מוצאת את עצמי משוטטת ברחבי הרשת, מוצפת מכמות הבדים החדשים שיוצאים בכל רגע נתון. מכמות הפרויקטים שנשים מוכשרות עושות, באמצעות הבדים הללו.


 

לאחרונה, אני מנסה להחזיר לעצמי את השפיות. להיזכר שמה שמשך אותי מלכתחילה לטלאים הוא הרצון להפוך "שאריות" למשהו אסתטי.
היכולת להשתמש בחוט מחט וכמה חתיכות של בד כדי שיצא לך מזה משהו אחר,
משהו אישי.
משהו פרקטי.
משהו יצרתי. 




הפשטות. 
הצניעות. 

היצרתיות. 
החזרתיות.

המגע האישי. 




המשושים הקטנטנים האלו הם דוגמא. כל משושה הוא בגודל של 1.5 אינץ'. כל אחד נתפר ביד, משאריות בגודל 2 אינץ', בשיטה שנקראת English paper piecing
לא קניתי אף בד במיוחד לפרויקט הזה, ועל אף שמרבית הבדים כאן הם מקולקציות עבר של "מעצבים" כאלו ואחרים, לצורך הכנתם נברתי בשאריות.
השתמשתי בשאריות שהחלפתי פעם, תמורת השאריות שהיו לי.
חתיכות קטנות עד 5 אינץ שקיבלתי... 





זה לקח זמן להפוך כל חתיכה כזו למשושה.
לתפור אותה ביד, לגהץ, לתפור אחד לשני בתך נסתר, לגהץ. 
להוציא את התבנית מהנייר. לגהץ ...

זה לא תמיד קל לזכור שמהדברים הישנים שלנו אפשר עדיין ליצור משהו אחר, חדש, יצרתי. 
זה לא תמיד קל לתפור ביד.
אבל כשזה מצליח - זה כל כך מתגמל....




                 עוד יהיה פרק המשך - על מה שיצא בסוף מהמשושים הקטנטנים האלו...
נשיקות כאן מהצפון...


8 תגובות:

hamudale אמר/ה...

איזה יופי!
התמונות מהממות.

אסנת ברק אמר/ה...

לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר, המבחר, ההצפה ומולם הרצון למשהו אחר, אישי.
תודה רבה על פוסט יפיפה.

אמנות ויצירה כתרפיה לנשמה אמר/ה...

גם אני עשיתי זאת בעבר. עבודת נמלים.

Unknown אמר/ה...

@hamudale - תודה רבה! אני משתדלת להשתפר איתן ...

Unknown אמר/ה...

@אסנת ברק - תודה. נחמד לדעת שיש מי שמזדהה...
לפעמים אני מרגישה שאני האדם היחיד שחושב ככה

Unknown אמר/ה...

@אסנת בר - תני קישור , אשמח לראות

craftifairy אמר/ה...

איזה יופי!
...צריך להיות בן אדם מיוחד, בעצם, מיוחדת, כדי לעשות דברים כאלה:-)
נשיקות.

Tamar אמר/ה...

גם אני אוהבת מאוד את המשושים האלה, נעים מאוד לתפור אותם וממכר, בענין בדי המעצבים את בהחלט צודקת צריך לזכור שעולם הבלוגים הוא עולם של הרבה פרסום עצמי שיוצר לעצמו הייפ ותחרות עצמית גדולה- במיוחד הבלוגים מרובי הכניסות ואלו שמנסות להתפרנס מזה- צריך לזכור שרוב הקווילטריות לא שייכות לעולם הזה אלה תופרות לעצמן ולסביבתן בנחת ויש גם בלוגיות רבות שלא בטרפת הזאת. בקיצור תהני בקצב שלך חשוב מידי פעם להזכר במקורות שלנו כי קל מאוד להסחף.